סלוק סיגל נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח

פסק דין

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי פריצה.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

1. ביום 7.2.06 בשעה 3.48 או בסמוך, הופעלה מערכת התרעה בחנות הבגדים "ליינס" של התובעת [להלן – "החנות" או "העסק"]. נמצא שדלת כניסה אחורית נפרצה, מחשב ומצלמות נותקו ומרבית הסחורה חסרה.

2. התובעת שכרה את החנות ב – 1.11.04, היא ואחיה ליאור נרשמו כשותפים בעסק. החנות ממוקמת בקומת קרקע של מבנה באזור התעשייה בעפולה. לחנות כניסה ראשית המיועדת לקהל וכניסה אחורית הפונה למגרש חניה. חלק מהבגדים בחנות תלויים על מוטות ניקל וחלקם מונחים במדפים.

3. בעת פתיחת החנות רכשה התובעת מלאי, אבזרה אותה וביטחה אותה ואת תכולתה לרבות מפני סיכוני פריצה. התובעת רכשה התובעת מהנתבעת פוליסה "הכל בה לעסקים" ובה מבוטחים היא וליאור. החל מ – 1.1.06 ולבקשת התובעת, הוגדל הכיסוי למלאי מ – 100,000 ₪ ל – 150,000 ₪.

4. התובעת התקינה מיגונים כדרישת הנתבעת :

מערכת אלקטרונית ובה מצלמה כיפתית מעל לקופה ו – 3 מצלמות נוספות, שאף אחת מהן אינה מצלמת מקרוב את דלת הכניסה האחורית. המצלמות מחוברות ומופעלות על ידי מחשב. המחשב מונח מתחת לשולחן העבודה ותלוי באספקת חשמל. כמו כן מותקנים צופר פנימי וצופר חיצוני מעל דלת הכניסה האחורית.

מערכת גילוי הכוללת 3 גלאי נפח, אחד סמוך לדלת הכניסה הראשית, שני מול הקופה המכוון אל הכניסה הראשית ושלישי מול דלת הכניסה האחורית. בנוסף, 2 גלאי שבר זכוכית.

מערכת תקשורת חיצונית המהווה חלק ממערכת האזעקה. לשם הפעלתה התקשרה התובעת בהסכם עם חברת המוקד ש.א.ש [להלן – "המוקד"] והתחברה למערכת שלה. המערכת מורכבת מחייגן המתוכנת להתקשר למנויים הרשומים וממשדר אלחוטי המשגר אינדיקציות כלליות למוקד, בכל מקרה של הפעלה, כיבוי והפסקת אזעקה. המוקד התחייב לעקוב אחר איתותי המערכת 24/7, למעט ביום כיפור. עוד התחייב לשלוח לחנות ניידת סיור בכל מקרה בו נקלטת אצלו הפעלה של המערכת. הסייר יבצע בדיקה חיצונית של סיבת ההפעלה ומבלי להיכנס לחנות.

התובעת מסרה למוקד רשימת מנויים ומספרי טלפון ניידים ונייחים שלהם: שלה ושל מיקי [מיכאל בעלה דאז] ושל אחיה ליאור.

למערכת זיכרון אירועים מפורט.

5. נשוב אל אירוע הפריצה: ביום 7.2.05 בשעה 3.48, התקבלה במוקד התרעה על הפעלת המערכת. המוקד שלח לחנות ניידת סיור, הודיע למשטרה ובנוסף ל"בעל הבית". במקביל חייג החייגן אל המנויים.

6. בשעה ובסדר שנויים במחלוקת הגיעו לחנות הסייר מאיר פרץ, ליאור, התובעת ומיקי. בסמוך לאחר מכן, הגיע למקום שוטר. הסתבר שהחנות נפרצה דרך דלת הכניסה האחורית ומרבית הסחורה רוקנה. מוטות הניקל נמצאו זרוקים מאחורי החנות. השוטר גבה מהתובעת הודעה ותלונה. שמטרה פתחה תיק חקירה.

7. התובעת הודיעה לנתבעת על הפריצה באותו בוקר. הנתבעת שלחה לחנות בודקים מטעמה:

השמאי יוני המאירי הגיע באותו בוקר, ביצע שחזור, גבה מהתובעת הודעה ולאחר מכן המשיך איתה לרו"ח דוד חנוכה, שם קיבל מסמכים חשבונאיים.

מומחה אזעקות שמואל שמילוביץ הגיע לחנות בצהרי היום ובדק בנוכחות התובעת את מערכת המיגון. הוא מצא שהכבל בגב המארז של המחשב מנותק מחשמל ועל כן גם המצלמות אינן פעילות. לאחר חיבור המחשב לחשמל נמצאה המערכת תקולה וללא תגובה. בשעה 3.48 הופעלו הגלאי הפונה לדלת האחורית והגלאי מול הקופה, בשעה 3.49 הופעל הגלאי הסמוך לכניסה הראשית. בשעה 3.57 הופעלה בשנית אזעקה מגלאי הנפח הפונה לדלת אחורית ולאחר מכן מיתר הגלאים עד לכיבוי המערכת בשעה 4.14.

כעבור יומיים הגיע לחנות החוקר שאול טולדנו, ביצע בה בדיקות ולאחר מכן הגיע לביתה של התובעת וגבה ממנה וממיקי הודעות. בהמשך אסף חומר לרבות על חשבונות הבנק של התובעת והחנות וחקר את הסייר. על סמך אלה התעוררו אצלו חשדות לביום הפריצה, הצהיר שנוכח אלה הציע לתובעת להעמיד את גרסתה לבדיקת פוליגרף והיא סירבה. לעומתו מסרה התובעת בתצהיר תשובות לשאלון שהסכימה בתנאי שהתוצאה תשמש כהוכחה לנתבעת לצורך תשלום מלוא סכום התביעה. כך או כך, התובעת לא נבדקה בפוליגרף.

9. התובעת לא פתחה את החנות מחדש והעסק חדל לפעול.

10. התובעת פנתה אל הנתבעת בדרישה לפצותה בגין נזקי הפריצה, אך הנתבעת לא עשתה כן . ב – 22.3.06 החלה התכתבות בין באת כוח התובעת דאז, עו"ד נבות – גלוסקא לבין הנתבעת. עוה"ד הדגישה את שיתוף הפעולה של התובעת, את העובדה שנגנב 95% מהמלאי, את פרישתו של ליאור מהעסק זמן רב לפני הפריצה והמציאה אישור רו"ח על כך. הנתבעת מצידה העלתה נושאים טעוני בירור בין היתר שמות המבוטחים ובעלי העסק ולבסוף, היעדר שיתוף פעולה של ליאור איתה. הנתבעת ביטלה את הפוליסה וביום 20.6.06 השיבה לתובעת הפרשי פרמיות.